יעקב פיכמן

מתוך ויקיציטוט, מאגר הציטוטים החופשי.
יעקב פיכמן

יעקב פיכמן (1881 - 1958) הוא משורר, סופר ומתרגם עברי.

מתוך שיריו[עריכה]

  • "בּיעׇר ובחוֹרש כל צִיפוֹר אומרה שִירׇה."
  • "היום נהיה לאחרים – איש לא יכירנו."
  • "אשרינו משכימי עבוד עם הטל."
  • "יָמִין וּשְׂמֹאל רַק חוֹל וָחוֹל, יַצְהִיב מִדְבָּר לְלֹא מִשְׁעוֹל."
  • "בטרם עוד תוגד המילה ואם תוגד יום אחד מי ידע."
  • "יום יום אני הולך למעונך ואלייך לא גונב עוד דבר."
  • "גָּדַלְתִּי מֵחֵיק אֲדָמָה מְחוֹנֶנֶת, זָרָה כָּל אֵיבָה לְנַפְשִׁי מֵעוֹדָהּ."
  • "עַל שְׂפַת יַם כִּנֶּרֶת
אַרְמוֹן רַב־תִּפְאֶרֶת;
גַּן־אֵל שָׁם נָטוּעַ,
בּוֹ עֵץ לֹא יָנוּעַ."
  • "יְצוּקַת עָזֵּי כֵּף וּצְרוּבַת נְהָרָה,
כִּשְׁטִיחַ פַּנְתֵּר כֻּלֵּךְ מְנֻמָּרָה,
רוֹבֶצֶת אַתְּ עַתִּיקָה וְאֵיתָנָה."
  • "עַד תְּהוֹמוֹ שָׁקוּף יוֹם. בִּדְשָׁאִים, בַּחֲרוּלִים
כְּעוֹרְקִים צַחֵי־דָם מְפַכִּים קַלִּים, צְלוּלִים.
וּמְגָרֶה רֵיחַ פְּרִי הַזָּהָב, בֹּשֶׂם חָמִים.
וּמְשַׁכֵּר מְעָט. אַךְ זַךְ הַנּוֹף עַל אֵד־הַכְּרָמִים."

מתוך כתביו[עריכה]

  • "עריכה יש בה כובד הראש ותמורת גזל הזמן היא מחזירה את החשוב באוצרו של יוצר – את כשרון הביקורת העצמית."
  • "בקורתו של משורר אמנם תהיה תמיד במידה ידועה סובייקטיבית, ואולם אפשר שזוהי הביקורת האמיתית האחת בעולם."
  • "עשרת הספרים הראשונים, שהילד אינו קורא אותם בלבד, אלא חי עליהם בבדידותו, הם המכוונים את דרכו בחיים יותר מכל דברי המוסר והפילוסופיה שיתעמק בהם אחר כך בבגרותו."[1]
  • "הוא תמיד מחוץ לכל מקצוע, לכל מעמד, לכל הגדרה. במקום שהשארנוהו פעם, שוב לא נמצאהו בפעם שניה. הוא תמיד קופץ מעל עצמו, מתפרץ לתוך תחומים שאינם שלו, ומצליח; ובשעה שאנחנו מאמינים לראותו כבר בחוף מבטחים, הוא כבר שוב ‘מפרש בים הגדול’ וחותר לאיים חדשים." ~ 'נחום סוקלוב'

נאמר עליו[עריכה]

  • "יצירתו של פיכמן, השירה והפרוזה שלו, היא יצירה גלויה ובהירה, בלי מעקשים, בלי נפתולים ובלי חספוסים, יצירה שהלכה למישרים, ללא קפיצות דרך וללא קפיצות מחשבה, כמעט אחת ברוחה ובמהותה מראשיתה ועד סופה." ~ שלמה שפאן
  • "נאמן פיכמן לנעימה אחת, להלך־נפש אחד, שאינו מש ממנו בכל אשר יעשה: זהו הלך־הנפש הלירי. הליריקה היא קול נפשו, סוד יחודו, חמדת לשונו." ~ ישראל כהן

הערות שוליים[עריכה]